היי, ותודה שקפצתם לבקר! שמי נטע גנור, ויש לי סיפור חיים מעניין, לפחות כך אומרים 

עד גיל 15 היו לי חיים נורמליים לחלוטין. הייתי תלמידת תיכון מצטיינת וחברותית, שחילקה את זמנה הפנוי בין ספורט לאמנות: ביום עסקתי באתלטיקה קלה וטניס, וכשהכל החשיך נהניתי להכין מלאכות יד ועבודות יצירה.

​

נשמע כמו התחלה של סיפור רגיל, נכון? חכו לשמוע את השאר...

הרעיונות שיוצאים מהציורים שלי, שלפעמים מפתיעים אנשים בגלל המוגבלות הגופנית שלי, הם אופטימיים ומבטאים את אמונתי כי כי החיים יפים. האמנות שלי משלבת דיוק, שימת לב לפרטים הקטנים ומוטיבים חיים. באחרונה אני עובדת בעיקר עם צבעי שמן (אם כי רוב ציוריי הם באקריליק) ולרוב משתמשת בצבעים נועזים באופן הלוכד את הצד הססגוני, אופטימי של המציאות, בצורה ריאליסטית-נאיבית.

כתבתי ואיירתי שלושה ספרי ילדים בהוצאת אמני הציור בפה וברגל:

בשנים האחרונות אני משתתפת בתערוכות קבוצתיות ועורכת תערוכות יחיד משלי.

תערוכות אחרונות:

דמיינו לעצמכם שיום אחד אתם קמים בבוקר ולא מסוגלים להזיז ולהרגיש את הגוף שלכם.

לא ידיים, לא רגליים, משותקים מהצוואר ומטה.

מה הייתם עושים?

אני מזמינה אתכם לשמוע את הסיפור שלי, לייב.

כתבות בעיתונות, הופעות בטלוויזיה ופרסומים אונליין - מקומיים, בינלאומיים, אישיים ומקצועיים.

מאז הפגיעה בחוט השדרה אני מנסה להגיע עם הסיפור שלי לכמה שיותר אנשים, כדי (בתקווה) להעביר מסר אופטימי לעולם.